ש: בני אובחן קלינית עם ADHD דרגה 3. הוא כעת בכיתה ו' והציונים שלו השתפרו משמעותית. הבעיה שלנו היא שהוא לא לוקח אחריות על מעשיו ולא מגלה חרטה כשהוא עושה טעויות. מישהו מעז לנסות? תשובה: חשוב לדעת שילדכם גדל ולומד בסביבה שבה אנשים משכילים ואחראים למעשיהם. לפעמים ילדים עם ADHD מפגרים בגלל שהורים ומורים חושבים שהם לא יכולים לעשות דברים בגלל שיש להם ADHD. יש ילדים שמרגישים כל כך שהם מאמינים בזה. הפרעת קשב וריכוז יכולה להיות סיבה להתנהגות לא הולמת, אבל היא לא צריכה להיות תירוץ. אלא אם כן דרישות ואחריות סביבתיות מיושמות באופן עקבי ושוויוני על כל הילדים, ייתכן שתכונות אלו לא יתפתחו באופן טבעי בילדים עם ADHD. אז הם צריכים ללמוד. קבוצות מיומנויות חברתיות בהנחיית יועץ או פסיכולוג יכולות להיות מועילות מאוד בסיוע לילדים להשיג זאת בסביבה מבוקרת. משחקי תפקידים, שינוי תפקידים, ניתוח התנהגות של ילדים אחרים, הסבר פעולות או השלכות המתוארות בסרטים והקראת סיפורים לילדים שהופכים אותם לאחראים למעשיהם יכולים לעזור לפתח תכונה זו. השתתפות בתכניות שירות לקהילה, במיוחד שיעורי תזכורת לגיל הרך, יכולה גם לסייע בפיתוח תחושת שייכות ואחריות. סימולציות הישרדות או פעילויות לפתרון בעיות בקבוצה יכולות לעזור לילדים לחשוב על ההשפעה שיש לפעולות שלהם על אחרים. טיפול בצמחים או בעלי חיים יכול גם לספק שיעורים חשובים. זה מועיל יותר לעשות תרגילים משותפים ולא תחרותיים. חינוך דתי ותכניות צופים מהוות קרקע פורייה לפיתוח אופי מוסרי ואתי. חלק מהילדים עם הפרעות קשב וריכוז נמנעים מהתנהגות אימפולסיבית ארוכת טווח על ידי נסיגה או הימנעות מאחריות. אם אתה אומר שלא אכפת לך, אתה יכול לנסות להפחית את ההתנהגות השלילית מאוחר יותר. להיות זהיר במה שאתה עושה פירושו לפעול כאשר אתה עושה טעות. אם אתה עושה הרבה טעויות, קשה לתקן אותן. זהו מעגל קסמים שמשוב יכול לשבור: אתה אומר (או מתנהג כאילו לא אכפת לך). אבל זה לא מקובל בכיתה זו (או במשפחה). אתה צריך לעשות משהו כדי לתקן את הבעיה (הנקודה היא שהתנצלות לא פותרת את הבעיה).
אכפת לנו מאוד מילדים שעובדים בשביל מישהו אחר או לא עושים כלום בשביל אף אחד אחר. ככל שהתנהגות זו נמשכת זמן רב יותר, כך יש סיכוי נמוך יותר שהיא תתוקן. אם תעקבו אחר השלבים שלמעלה, רוב הילדים יגדלו להיות אנשים אוהבים ודואגים. למרבה הצער, חלק מהילדים סובלים מהפרעות אישיות. הם לא יודעים איך לדאוג לעצמם. זהו מצב נדיר יחסית אך חמור הדורש טיפול.
